נמלי אילת ונמל עקבה – זיהומים ומטרדים
בניית נמל מודרני מלווה בפעולות קידוח והחדרת עמודי בטון ומתכת לקרקע הים. פעולה זאת נעשית באמצעות מדחסים הידראוליים, המשמיעים רעש חזק, וקול מתפשט ביעילות במים. מי שצלל בצפון המפרץ בעת פיתוח נמל אילת, בשנות השישים או בעת שנבנה נמל עקבה המודרני, עשר שנים לאחר מכן, יכול היה לשמוע את קול הלמות פטישי האוויר ממרחק עשרה ק"מ ויותר בעוצמה מחרישת-אזניים, כאילו מקורו במרחק מאות מטרים בלבד. לאחר החדרת העמודים, יש צורך בעבודות עפר בהיקף נרחב, כדי למלא בעפר את השטח הנדרש, ליישרו כדי לאפשר גישת ספינות ורכב יבשתי לנמל. גם לאחר מכן, תוך כדי פעילותם השוטפת, יש להעמיק את הנמלים תכופות ולסלק משקעים שהצטברו בקרקעם.
הדלק, הנשאב מבארות הנפט ומשמש כמקור אנרגיה וכחומר סיכה בתעשייה וברווחת האדם, מהוה מזהם-ים "מסורתי". הוא נפלט לים בכמה צורות: כמי-נטל, מים הנשאבים למכלי המכליות בעת שהן מפליגות ריקות בדרכן להביא את הדלק, כדי להעמיק את שקיעתן במים; כמי שטיפה שנועדו לשטוף ולנקות את המכלים בטרם יוטענו בדלק; כמי שיפוליים, שהם מים מלוכלכים מחדרי המשאבות בספינה, שרידי דלק שנשפכו ושרידי שמני סיכה שנשטפו מרצפת חדר המכונות ואחרון, לא פחות חשוב – דלק שנזל ממכליות עקב תקלות.
לנמלים חשיבות כלכלית רבה, אך הם מהווים מטרד סביבתי קבוע. דלק ושמנים הדולפים מהספינות בעגינתן ופסולת המטוטאת או נשטפת לים מהמזחים, או מושלכת למים במכוון, הנם מקורות זיהום ידועים בכל הנמלים. בשנים האחרונות מושם דגש מיוחד בשמירת איכות הסביבה בקרבת הנמלים. במפרץ אילת מצויים כמה נמלים מסחריים גדולים – אילת, עקבה, נוויבה – בקרבה יתרה זה לזה ולשוניות אלמוגים. לפיכך האתגר בשמירת איכות הסביבה הוא כאן כפול ומכופל.
יש חשיבות רבה לבודד ככל האפשר את הנמל מהסביבה הימית. התקנת מיכלים לניקוז שמנים ופסולת, המנעות מכל שפיכה של חמרים לים ואטימה של כל המערכות המייצרות אבק (ראה זיהום בפוספט), והקצאת משאבים למנגנון שיפעל בעת תקלות – כל אלה אמצעים חיוניים לקיום-יחד של נמלים מסחריים וטבע. המודעות הגוברת לצורך זה ושיתוף הפעולה המסתמן בין כל המדינות השוכנות לחופיו, משאירים פתח תקווה לעתיד טוב יותר.
עמותת הסביבה מוצאת את עצמה לעתים קרובות בעימות עם גופים ממלכתיים וכלכליים בנושאים אלה. כך, בשנות התשעים ניהלה העמותה מאבק לאכיפת איסור השלכת פסולת מספינות, הקמת מצבורים לאיסוף פסולת מספינות – יאכטות וספינות שעשועים – ושמירת הניקיון של המרינות שבחוף הצפוני.
בעיית הזיהום בפוספט מטרידה גם את הירדנים. חוקרים בריטיים מצאו גם שם ריכוזי פוספט גבוהים, עם תופעות-לוואי של עודף משקעים ותמותת אלמוגים גדולה פי חמישה מהרגילה. למרות אמצעים ניכרים שהושקעו בנמל עקבה עדיין צופים מאילת תכופות בענני אבק פוספט ממתקני נמל עקבה. העמותה הגישה בקשות לגורמים ממלכתיים ישראליים ובינלאומיים להפעיל את השפעתם לסילוק מטרד זה.
לעמותה גם חלק באכיפת מניעת השלכה לים של פסולת יבשתית מהנמל ובהקמת התחנה למניעת זיהום הים של המשרד להגנת הסביבה.
