הסערה הגדולה 13 במרץ 2020 - אילת
ביום חמישי (12.3.20) במהלך הערב נכנס בהדרגה, גשם בעוצמות גבוהות מכיוון דרום מערב (מסיני) לצפון מזרח. התפתחו שיטפונות בכל נחלי הדרום כולל הרי אילת, הערבה, הנגב וים המלח. במשך יומיים נשבו רוחות דרומיות ומערביות בעוצמות של עד 100 קמ"ש והורמו גלים גבוהים בים סוף, הסופה הדרומית גרמה לנזקים עצומים לכל אורך רצועת החוף מטאבה ועד מפרץ השמש, תוך זריעת הרס מוחלט של תשתיות החוף ובכל העסקים הפועלים לאורכו,לצד הנזק בחופים, נשברו ונעקרו אלפי אלמוגים בשונית הרדודה.כמות גדולה של חול כיסתה את האלמוגים בחוף הדרומי ובחוף המצפה, איזור השמורה והאיזור של המצפה התכסה בחול בגובה של כמטר, זהו איזור המחיה לדגים צעירים ובעלי חיים חסרי חוליות, בעיה נוספת היא אלמוגים רבים שנשברו והתדרדרו למרגלות השונית וניתן לראות יותר ויותר אלמוגים מתים.
בשבת בבוקר, משחלפה הסופה החלה מיד העירייה לפעול עם צוותי ניקיון מתוגברים על מנת להשיב את המצב בחופים לקדמותו. בשעות הסופה, פלט הים החוצה כמויות אדירות של זבל ופסולת ותושבים רבים לצד חברי עמותת הסביבה ומועדוני צלילה נרתמו גם הם למשימה. העירייה הציבה כבר משעות הבוקר מכולות פתוחות לאורך החופים ויצאה בקריאה לתושבים להביא שקית אשפה או שתיים, למלא פסולת. אלפי תושבים נענו לקריאת העירייה והתייצבו גדולים וקטנים, קבוצות ובודדים לנקות את החופים. בתחילת השבוע צבאו על החופים, גם חיילים מבסיס אוגמ"ר 80 והמשיכו במלאכת הניקיון.
משקמים את שונית האלמוגים
לצד שיקום החופים לאחר הסופה שפקדה את אילת, פועלים בשבועות האחרונים אנשי ים ומחקר לשקם גם את שונית האלמוגים של אילת הנחשבת כשונית הצפונית בעולם. במבצע הצלה משותף של חברי עמותת הסביבה מדבר וים, התוכנית לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית של אוניברסיטת בן-גוריון באילת, המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת ועיריית אילת, ובתמיכת חוקרי אלמוגים מובילים בארץ, נאספו מאות שברי אלמוגים מהחול, שם היו צפויים למות והועברו למשטחים ושולחנות תת-ימיים, לטובת שיקום ואישוש עד לשתילה מחדש בשונית הטבעית ובשונית המלאכותית הפרוסה לאורך המפרץ. היעדר הפעילות לאורך החופים בצל מגפת הקורונה, אפשרה לצוותים לפעול במהירות וביעילות: במבצע משותף שכלל כ – 20 צלילות נאספו כאמור מאות שברי אלמוגים מהחול, שהועברו לאתרי שיקום במטרה להכין ולגדל אותם לקראת "שתילה" מחודשת בשונית. הפעילות הקיפה מספר חופים, משונית החוף הצפוני דרך חוף קצא"א ועד למכון הבין אוניברסיטאי ברצועת החוף הדרומית. הפעולה בליווי של פרופ' רינקביץ מהמכון לחקר ימים ואגמים, פרופ' אבלסון מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' ששר מהתכנית לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית באוניברסיטת בן גוריון, התאפשרה הודות לתמיכה של ראש עיריית אילת – מאיר יצחק הלוי, שפעל לאשר את המבצע מול הגופים השונים. עוד תמכו במבצע מועדוני הצלילה באילת. לטובת המבצע ועל מנת להציל כמה שיותר אלמוגים שנשברו או ניתקו בסערה, הוצבו לאורך המפרץ בפיקוח רשות הטבע והגנים (רט"ג), כ – 10 משטחי רשת על קרקע חולית, אליהם הועברו שברי האלמוגים. המשטחים עוגנו לקרקע ועליהם כאמור הונחו האלמוגים שניתקו מהשונית. עם שיקום האלמוגים ושתילתם המחודשת, יוצאו כמובן המשטחים מהים. עם סיום התהליך ובחלוף משבר הקורונה, תשוב שונית האלמוגים של אילת המשתרעת על כ – 6.5 ק"מ להיות אתר עלייה לרגל עבור נטורליסטים לים, צוללים ושנורקלים מקצועיים וחובבים.
סקירה על האלמוגים ותרומתם ליצירת השונית.
סקירה ומצגת על טיבם של האלמוגים ותרומתם ליצירת השונית. מהם הסכנות הנשקפות לה ומהם הסיכויים להצילה בתנאים הנוכחיים (ציטוטים וצילומים מתוך הספר "שוניות האלמוגים באילת במבט אופטימי"*).
בתמונה: מימין, אלמוג גדול ומשמאל – שונית ודגים
מהו אלמוג ומהי שונית?
1. אלמוג הוא טיפוס של בעל-חיים, קטן או גדול יותר, המתרבה בדרך אל-מינית ליצור מושבות רבות פרטים, כשכל פרט מהם מכונה פוליפ. הפוליפ ניזון מיצורים זעירים המרחפים במים, הקרויים פלנקטון. האלמוג מתרבה גם בדרך מינית, ומשחרר פגיות זעירות, השוחות אף הם עם הפלנקטון למשך זמן-מה, שלאחריו יירדו אל הקרקע ויגדלו שלד, היכול להגיע לממדים ניכרים.
2. שונית היא תצורה גיאולוגית, הבנויה מהפרשת בעלי חיים יוצרי שלד גירני, ששלדם המת עובר ליכוד באמצעות שקיעה כימית או על ידי אצות גירניות, ההופך לסלע משקע.
3. שונית אלמוגים היא מבנה תלת-ממדי, הנבנה מאלמוגים, שבה סדקים ומבוכים לרוב, המציעים מחסה וחלל מחייה לאלפי חסרי חולית ודגים. היא נחשבת למקבילה הימית של היער הטרופי.
4. סביבת השונית היא צבעונית, מוקד פעילות טורפים ונטרפים, יחסי גומלין בין צמחים לבעלי חיים, או בין מיני בעלי חיים ממוצא שונה ודרכי תפקוד שונים ונפרדים, המקיימים פעילות גומלין המאפשר את שרידותם וקיומן לדורות יבואו.
יחסי גומלין בין אלמוגים
אלמוגים, כמו כל יצור נייח או טריטוריאלי, מתחרה על מקורות המזון או שומר על זכויותיו בנחלתו. אלמוגים שיחניים מצליחים יותר בהתיישבות על שטח ריק מאלמוגים או מאצות. הם מתקשים עם זאת להגן עליהם מפני מינים איטי גדילה ושורדים טובים יותר. במאבקם של האלמוגים לכיבוש שטח או הגנה על נחלתם משחררים אלה וגם אלה חומרים כימיים המשפיעים על גדילתו ורווחתו של היריב. זה שהאמצעים הננקטים על ידו יעילים יותר ינצח במאבק זה. פרטים בני אותו מין הם בדרך כלל תואמים, ובכמה מקרים גם מתמזגים.
אלמוגים בוני שונית
כל אלמוגי האבן הם האלמוגים ששלדם מושקע מחוץ לגוף והוא משתמר לאחר מותם. אלמוגים אלה מכונים אלמוגים בוני שונית. יחד עם תולעים נרתיקניות, חלזונות וצדפות ובעלי שלד גירני אחרים, הם נושאים במשימה של השקעת הגיר. לימים יתלכדו שלדיהם, באמצעות גיר המושקע על ידי אצות גירניות, למבנה אבן גיאולוגי, השונית.
בתמונה: משמאל, אלמוגים בוני שונית ומימין אלמוגים שאינם בוני שונית
שונית אלמוגים חיה ונושמת. היצורים בוני השונית מספקים את המסגרת, האצות השתופניות רותמות את אנרגית השמש ליצור מזון, המנוצל על ידי המוני דגים ושוכני שונית אחרים, והיתרה מופרשת למים לטובת הפלנקטון. הדגים הנראים סביב השונית רואים בה בסיס ליציאתם למים לציד הפלנקטון בזרמים, ומסתור לעת לילה ובמצוקה.
אלמוגים שאינם בוני-שונית
שלא כאלמוגים בוני השונית שהם התורמים העיקריים של חומרי בנייה לשונית, אלמוגים שאינם בוני-שונית, אהרמטיפים, ממלאים תפקיד משני בכלכלת השונית. בהגדרה זו נכללים אלמוגים ששאים החיים במערות ובעומק המים, שהם חסרי אצות שתופניות המפרנסות את האלמוגים ואת הסובב אותם. נכללים בהגדרה זו גם אלמוגים שמונאים ששלדם, שהוא אוסף של סיכום גיר הנעוצות ברקמות הגוף הרך, או שהם חסרי שלד בכלל. סיכות הגיר של האלמוגים השמונאים מתפזרות לאחר מותם, ומעשירות את החול שבין האלמוגים בגיר. רבים מהשמונאים נושאים אצות שתופניות, אך בכל זאת, בשל העדר שלד גירני רצוף, תרומתם למטווה הגיר של השונית זניחה.
איומים, סכנות וסכויים של שונית האלמוגים באילת
1. זיהום הים
הגדרה: זיהום הוא מצב לא רצוי של הסביבה הטבעית שנוגעה בחומרים מזיקים או הפרעות הנובעות כתוצאה מפעילות אנושית.
סוגי הזיהום הקשורים לשונית:
• זיהום כימי: הוספה של יסוד או תרכובת כימית לא-רצויה לגוף המים.
• פסולת ממוצא יבשתי: חומרים או פסולת המושלכת אל המים, כדי להפטר מהם, כגון גרוטאות.
• זיהום תרמי: הזרמה של מים חמים או קרים מטמפרטורת המים הטבעית באותו מקום. שינוי טמפרטורת מי-הים משנה את זמינות החמצן וגורם לעקת חום או קור בבעלי חיים.
זיהום גנטי: הוספה של יצורים או חלקי רקמות שעברו שינוי גנטי, שיכולים להיקלט ביצורים חיים ולשנות את הרכב הגנים שבהם.
• הכנסת יצורים מיובאים, העלולים להחליף או להתחרות ביצורים הטבעיים: מיני צמחים או בעלי חיים, שתנאי מחייתם ודרישותיהם מהסביבה דומים למינים המקומיים.
• פוריות-יתר: העשרת בית הגידול על ידי חומרים מזינים, מעבר לכמות הנדרשת לסביבה הטבעית, גורמת לשגשוג אצות ופגיעה באיזון שבינן לבין בעלי החיים הניזונים מהם.
• הפרעות רעש: מחוללי רעש לא-טבעיים עלולים להפריע לתקשורת הטבעית בין היצורים החיים בבית הגידול. בעיקר סובלים מרעש יונקי-ים, כמו דולפינים ולווייתנים.
• הפרעות אור: עודף אור מצד היבשה בשעות הלילה משבש את מחזור החיים היממי של בעלי חיים בקרבת החוף. צבוני-ים צעירים שרק בקעו נוהגים לפנות לכיוון האור ביבשה, במקום לים, מה שגורם למותם.
• פגיעות מכניות: אלמוגים ובעלי חיים אחרים שסבלו ממגע לא-רצוי (שבירה, שחיקה) נכנסים לעקה למשך זמן, ואם ההפרעה נמשכת הנזק הולך ומצטבר.
סוגי הזיהום השונים משפיעים על בעלי חיים ימיים בדרכים שונות. כללית ניתן לומר שהם מפחיתים את עמידותם בפני מחלות ומזיקים, מה שפוגע בשרידותם. שונית אלמוגים שאינה חשופה לזיהום מראה מגוון מינים גבוה של אלמוגים ויצורים אחרים, אותו ניתן לתרגם מיידית לאטרקטיביות לצוללים, ולתמורה כספית לכלכלה המקומית.
בתמונה מימין ובמרכז, פסולת תעשייתית על קרקע הים ומשמאל, עיוות בשלד קיפוד-ים עקב זיהום
2. צלילה ופעילות תת-ימית
את שוניות אילת פוקדים צוללים במספרי שיא. הם תומכים במספר ניכר של מועדוני צלילה, מלונות וחדרי אכסון, מדריכי צלילה ועוד, ומותירים באילת הכנסות ניכרות. עם זאת, פגיעתם בשונית יכולה להיות קשה ומזיקה: שבירת אלמוגים, הפרחת אבק המתיישב לאחר מכן על משטחי האלמוגים, גירוש דגים מקום רבצם, ועוד כהנה וכהנה הפרעות לא-רצויות. הצעדים הננקטים על ידי רשות הטבע למנוע תופעות אלה מתחילים לאט לתת את אותותיהם. בתי גידול שסבלו בעבר נזקים כבדים מראים שיפור איטי. אכיפת התקנות באופן לא-מתפשר בשילוב עם ריסון עצמי מצדם של הצוללים מעודדים אותנו להאמין כי שרידות השוניות באילת מובטחת, וכי אלמוגים וצוללים ויכולים לחיות בדו-קיום בר-קיימא
יזמה : שמורת טבע תת-ימית לימודית – "שונית אום-רשרש"
בי"א באדר תש"ט הגיעו ראשוני חיילי צה"ל לאילת בתום מסע לכיבוש אילת והעמקת האחיזה בדרום הנגב. בבואם לחוף אילת מצאו כמה בקתות טיט, ששימשו תחנת משטרה ששמה היה משטרת אום-רשרש, והונף בה "דגל הדיו" המפורסם. בחוף שמול הבקתות היה המפגש הראשון של ישראלים רבים עם מפרץ אילת וצפונותיו. השונית הקטנה כאן, שהיא – כך אומרים – שונית האלמוגים הצפונית בעולם, דלה במקצת אך למרות התמורות שחלו באזור הזה עם התפשטות העיר לכיוון החוף והכרזת אזור השונית כחוף רחצה עירוני, נותרו בה אלמוגים רבים. לימים הוכרזה הבקתה האחרונה ששרדה מבקתות אום-רשרש כאתר זיכרון, ואילו שונית האלמוגים הצמודה לו הוצעה להתקיים כשונית אלמוגים לימודית, שמורת טבע המיועדת לפעילות חינוכית להכרת החי והצומח ולימודו.
השמורה המוצעת כוללת את תחום הכרית, העשיר למדי ביצורים האופייניים לבתי גידול זה וכן שונית המרוחקת כ- 25 מ' מהחוף. בשונית ובלגונה שבינה לחוף, שעומקה אינו עולה על 2 מ' נמנו יותר מ- 50 מיני אלמוגי אבן ואלמוגים ריפיונאים, וכ- 100 מיני דגים וחסרי חוליות. לא מעטים מהם הוצגו בספר זה.
הפעילות המיועדת לשמורה זו היא שחייה וצלילה מודרכת, הכרת בתי הגידול ופעילות עצמאית של תלמידים במסגרות לימודיות שונות. היות המקום חוף ציבורי עם שירותי חוף מוסדרים וקלות הגישה אל השונית ובתי הגידול האחרים, מקלה על גישת תלמידים למקום. רק פיתוח נבון שיבטיח את השתמרות המקום והעניין שיגלו גורמי החינוך העירוניים באימוץ האתר יבטיחו דו-קיום רצוי בין טבע לבין מעשי האדם בשונית האלמוגים הצפונית בעולם.
* את הספר ניתן לרכוש בחנויות הספרים ובמוזיאון העירוני באילת
הצורך להגן על שוניות האלמוגים הם הגורם הראשוני להתארגנות עמותת הסביבה באילת. ד"ר יעקב דפני, מראשוני חברי העמותה חקר את השפעות הזהום על מגוון בעלי החיים בסביבת האלמוגים, וכן את השפעות הזיהום על קיפודי ים, והוציא לאור באמצעות הוצאת "יעלה" שעיסוקה בספרי טבע ב- 2008 את הספר "שוניות האלמוגים של אילת במבט אופטימי". הספר מפרט את התנאים הנדרשים לגדילת אלמוגים ולהתפתחות השונית בים סוף, וכן את הסכנות והאיומים על שונית האלמוגים באילת.בהמשך רשימה זו ובמצגת הנלווה לה נדון כמה היבטי סביבתיים הקשורים לאיכות הסביבה הימית ובעיקר שונית האלמוגים. הטקסט המופיע כאן הוא מתוך הספר הזה: