שוניות מלאכותיות

שוניות אלמוגים או אטרקציות לצוללים – דברו על זה

בחזרה:

רקע: לאחרונה נתגלעה מחלוקת בין העמותה לבין הגורמים הירוקים בדבר הצורך להקים אטרקציות תת-ימיות לצוללים . יש עניין להציג ברבים את עמדת העמותה ומקווים שהציבור – ובעיקר צוללים חובבי ים וסביבה – יקח חלק בדיון כדי שניתן יהיה להזיז את הנושא מנקודת הקיפאון.

אתר צלילה או שונית מלאכותית??? – מסמך עמדה (מרץ 2013)

אתר צלילה הוא מקום מושך ויפה הנמצא מתחת למים, בעומק מתאים לצלילה (עד כ-25-30 מ'), ועם גישה נוחה מהחוף או מסירה.
ספורט הצלילה באילת מונה כ-20 מועדונים, ונשען באופן היסטורי על שוניות האלמוגים, שכן רבים מחלקי השונית עונים על ההגדרה לעיל. אולם, בגלל מיעוט שוניות האלמוגים הטבעיות באילת ומצבן האקולוגי הבעייתי, ניכר מחסור גדל והולך באתרי צלילה של מפרץ אילת.

כדי לשמר את אילת כיעד אטרקטיבי לצוללים (באילת תנאים אופטימליים לצלילה ספורטיבית – ים שקט יחסית כל השנה, מים לא קרים מדי בחורף, בד"כ אין גלים, יש גישה נוחה מהחוף, וכו') יש צורך אמיתי ומיידי להגדיל את היצע אתרי הצלילה.

הדרך היחידה לעשות זאת הוא ע"י התערבות פעילה – קרי – ע"י יצירת אתרים כאלה באופן יזום.

ההצעה: להניח על קרקעית הים גופים אטרקטיביים שצוללים ייהנו לצלול אליהם, ובכך יהפכו במשך הזמן לאתרי צלילה ידועים ומבוקשים. אלה נקראים בטעות "שוניות מלאכותיות" (כמו הדוגמאות הקיימות באילת : "אתר היתוש", "אח"י סופה-סטיל", "הפירמידה" , "שונית מלון מוריה" וה"סאן בואט"). ראוי לציין כי בשנת 2011 נרשמו ע"י מועדוני הצלילה באילת 84.300 צלילות באתרים שצויינו לעיל (צלילות רבות פרטיות לא נרשמו).

גוף כזה כאמור חייב להיות בעל תכונות אטרקטיביות אינהרנטיות (הוא צריך להיות אסתטי ומושך) וכמובן , אם ימשוך אליו במשך הזמן דגים וצמדה ימית הדבר לא יכול להזיק – אך בשום אופן הדבר אינו מחוייב המציאות, ובוודאי שאינו תנאי להצבת האטרקציה מלכתחילה. הדבר דומה לפסל המוצב בגן ציבורי או בכיכר העיר: פסלים אמנם מושכים יונים, אבל הרי איש לא יחשוב להציב פסל למען יונים!

כשהאטרקציה המלאכותית מוצבת על קרקעית הים של חוף פגוע ומופר בגין שנים של הזנחה, דייג וזיהום סביבתי, וכשהחוף ייסגר לסירות ויהפוך לחוף רחצה עירוני ומסודר – הדבר עשוי להפוך את האתר למקום אידיאלי לשיקום סביבתי ואטרקטיבי לצוללים. בחירת מיקום האתר תהיה על פי קריטריונים של שמירת הטבע.

דגים שיימשכו לגופים המלאכותיים ואלמוגים שיגדלו במשך הזמן עליה – שאינם המטרה לשמה הוקמה השונית. אם יקרה, הדבר יתרום ליצירת בית גידול חדש במקום שבו לא היה קודם לכן – וזהו בונוס. כשמדובר בהצבת גופים (בעיקר כלי שייט) בעלי גודל, צורה וסיפור היסטורי (ראו אח"י סופה, וסיפור ספינות שרבורג) כאתר צלילה מלאכותי על משטח חולי שטוח, שם אין אלמוגים באופן טבעי וממילא גם לא דגי אלמוגים, נוצר בית גידול "יש מאין". ובאילת, ערכו של בית גידול כזה שווה עשרת מונים יותר מבית גידול חולי, בוודאי כזה שהוא מוזנח, מופר ומזוהם.
החוף המזרחי של אילת הינו חוף המיועד לשחיה ולשימושי תיירות והאתר המיועד לפיתוח אטרקציות לצוללים נמצא בתוכו מטבע הדברים , איזור זה אף מסומן לקראת הכרזה בוועדה המחוזית כאתר צוללים ושוניות לכל דבר.

השורה התחתונה: אין קשר בין היות אתר צלילה כזה מצע לגדילת אלמוגים או כמקור משיכה לדגים, לבין השאלה אם יש צורך ליצור אטרקציות חדשות לצוללים. מי שיוצר קשר מותנה בין הדברים חוטא בדמגוגיה.

שמוליק תגר
יו"ר עמותת הסביבה מדבר וים באילת