הצומח העירוני באילת – צומח בתנאי מדבר
מזה זמן רב נוכחנו כי בתנאים האקלימיים של אילת יש חשיבות רבה לתוספת ירק המעשיר ומגוון את הנוף העירוני. במחקר שנערך לפני שנים רבות, בתחילת ימיה של אילת הישראלית, כשהמים שעמדו אז לרשות התושבים היו מים שנשאבו בבאר אורה שהיו מלוחים יותר והכילו גפרית, הוקם על ידי זוג הבוטנאים הוגו ואלישבע בויקו גן בוטני נסיוני, "גן אילת" שבו ניטעו עשרות מיני צמחים – עצים ושיחים שמידת הצלחתם בתנאי המדבר השוררים כאן נבחנה בו.
מהגן, שמקומו היה מול שדה התעופה, היום בקרבת המוזיאון העירוני, נותרו מעט שרידים, בצורת עצים מיובאים למקום כמו עצי שיטה, זקום מצרי, ינבוט אריזוני, חרוב, רימון, אשל, דקלים – דקלי תמר וושינגטוניה ועוד. לימים הובאו לכאן, על ידי גנני העיריה יחורי דקלי דום, שהוסיפו חן לגן, שעדיין לא הוכר ככזה.
גן אילת עם נטיעתו 1951 (מוזיאון אילת)
בינתיים התהפכה הקערה. מי אילת, מבארות הערבה וממפעלי ההתפלה, הם כיום המשובחים מכל מקורות המים בארץ. כמעט כל צמח יכול לגדול כאן, והראייה – הגן הבוטני שבצפון העיר – הידוע גם כחווה האורגנית, פורח ומלבלב ויש בו שלל תצורות צומח החל מצמחיה מדברית יבשונית ועד ל"ג'ונגל" סבוך תחת ריסוס קבוע, המדמה את התנאים ביערות העד. גם גינות העיר עשירות בצומח, שהזוג בויקו יכול היה רק לחלום עליו, הצובע את העיר, רחובותיו והגינות הפרטיות אף הן שופעות צמחייה.
את הפארק הבוטני של הקק"ל הקרוי על שם הקהילה ההולנדית שתרמה ממון לנטיעתו, הזכרנו במקום אחר באתרנו זה. בפארק זה, מים מושבים, שאינם ראויים לשתייה מגדלים צמחיה מקומית ומדגם של צמחים מהאזור הקרוב – מדבריות סיני ונאות המדבר של ירדן והערבה הצפונית – ומרחוק – מאפריקה בצורת עצי באובב, שגדלו לתפארת במשך כעשור מאז ניטעו בגן. יש להצטער כי משרד החינוך באחת מהוראותיו הגביל כניסת תלמידים לפארק מחשש שהתלמידים יגמעו מהמים המושבים ויבולע להם.
אירוע חגיגי בפארק
בעייה שנתבררה לאחרונה היא עלייה בלחות היחסית בעיר. המדבר מצטיין באוויר יבש ולחות יחסית של 10-20 אחוזים היא הנורמה. אוויר יבש זה טוב לבריאות התושבים והמבקרים כאחד. הצמחים הירוקים, ובעיקר אלה שהובאו מארצות ואקלימים אחרים, מדיפים מים רבים בתהליכי החיים שלהם, וכיום הלחות מגיעה לכדי 50% ויותר, ועל כך מתאוננים רבים. גם הצריכה המרובה של מים על ידי צמחים אלה גם היא מהווה בעיה בעידן זה של חסכון קיצוני ומחירי מים גבוהים. אי לכך, יש מקום לחזור ולהמליץ להשתמש בצמחים יובשניית יותר, שאינם צורכים מים רבים וגם אינם מעלים את הלחות באוויר.
שני המאמרים המצורפים להלן הם בבחינת המלצות המתבקשות מהמצב הזה.
האחד- גינון ונטיעה בצמחי הנגב הדרומי בן ששים שנה כמעט, שנכתב על ידי איש הטבע המוכר עזריה אלון, ופורסם בסקר חבל אילות, והמלצותיו יושמו לפחות בחלקן בישובי האזור. המאמר השני – צמחי בר – גינון חסכני מאמרה של הבוטנאית ד"ר רקפת הדר-גבאי, שהתפרסם בעלון הגננים "גן ונוף".
אל המאמרים:
1. מאמרו של עזריה אלון – גינון ונטיעה בצמחי הנגב הדרומי
2. מאמרה של רקפת הדר-גבאי צמחי בר – גינון חסכני