דיווחי העמותה מהתקופה האחרונה
כנס שנתי פברואר 2020
סיכום פעילות העמותה מתחילת שנת 2019- (מאי 2019).
להלן סיכום הפעילות מתחילת השנה על פי הנושאים שקבענו באסיפה לשנת הפעילות 2019:
- צלילות ניקיון:
- עד כה בוצעו 2 צלילות הניקיון. האחרונה בוצעה בפסח. כצפוי הררי אשפה. הצלילה בוצעה ע"י מילואים של שומרי המפרץ ולצערי מספר זעום של חברי עמותה הגיעו לפעילות זו.
- את הפעילות מוביל מורי חן , כמו גם את איחוד קבוצות הניקיון ומועדוני הצלילה באילת. הקבוצה נקראת "נקאי אילת".
- המסעדה/מלון התת ימי בחוף אום רשרש:
- הצוות התכנס מספר פעמים לדון בדרכי פעולה.
- כרגע כפי שידוע לנו הייזם שקנה את המסעדה מנסה להשיג אישורים לבניה /הפעלה.
- הוצאנו מכתב התנגדות לעירייה המתאר את הנזק שיגרם לסביבה במידה והתוכנית תצא לפעול שהועבר גם אליכם.
- מניעת דייג ברשתות.
- הצוות התכנס ודן בנושא , נכתבה עבודה ע"י פרופ' אריק דיאמנט המתארת את הנזק הנגרם לסביבה מדייג רשתות.
- פגישה שנקבעה עם נציגי משרד החקלאות תתקיים בתחילת יוני – הוזמנו חברי הצוות.
- פעילות בנושא הפלסטיק בחופים ובים.
- ממספר פגישות שבוצעו עם יעל אדרי ואסף מהיחידה לאיכות הסביבה בעירית אילת. סוכם כי העירייה בשיתוף העמותה שלנו תוביל קמפיין למניעת השימוש בפלסטיק.
- הוחלט על משרד קופירייטרים אילתי שיוביל את הקמפיין.
- בתאריך 8.6.19 בשעה 21:00 , בגלרית אמני אילת, בשיתוף היחידה הסביבתית ומנהלת התיירות, תיפתח תערוכה הנקראת "די לפלסטיק בים האדום" במעמד ראש העיר – חברים הנכם מוזמנים.
- בנוסף ישנו מיזם של עיריית אילת וגופים נוספים לביצוע פסל סביבתי שישלב אשפה שנאספה בים. אנו בודקים אפשרות להצטרף במימון.
- הסברה בחופים:
בחופשת הפסח נערכה פעילות הסברה בחופים הצפוניים ע"י מספר חברי העמותה ודלית מזיהום ים. למרות הפעילות החשובה רק מספר מועט של חברים השתתף וחבל על כך.
- לסיכום:
יש הרבה עבודה ומעט מתנדבים…
מבקש מחברי העמותה להתאמץ ולהשתתף יותר בפעילויות העמותה.
יוסי שחף – יו"ר
דייג במפרץ אילת
בתאריך 3 ליוני 2019 – התקיימה פגישה בין נציגי העמותה לבין ראש אגף הדיג (ניר) במשרד החקלאות
בפגישה נכחו: אסף הברי רשטל"ג, עומסי פקח דייג רשטלג, זהום ים אלי ורבורג ונציגי העמותה: אריק דיאמנט , אמנון שפר , ויוסי שחף.
במהלך הפגישה : הצגנו את עמדת העמותה המתנגדת לדיג ברשתות עמידה. באילת ישנם מספר דייגים המקבלים רשיון לשיטת דיג הרסנית זאת. זה הוא דייג לא סלקטיבי הפוגע בדגים ללא אבחנה. פרופ' אריק דיאמנט הוסיף גם הבטים מדעיים נוספים כנגד הדייג הנ"ל. מר ניר, ראש אגף הדיג של משרד החקלאות הביע את נכונותו לבדוק ולטפל בנושא. לשם כך יש להשתמש בנתונים מדעיים כדי לבדוק האם ובאיזו מידה דיג זה פוגע , במי , ובאלו כמויות. סוכם כי בחודשים הקרובים יערך סקר בשיתוף רשטל"ג , ויתכן גם עם מתנדבים כדי לגבש החלטה בנושא. אסף.הברי מנהל רשטל"ג אילת הוסיף כי בהחלט ראוי לשקול, בשל רגישות המערכת האקולוגית באילת להחריג את המפרץ ולנקוט בצעדים דרסטיים כדי לצמצם הפגיעה בחי במפרץ.
סוכם כי הצוות מהעמותה יהיה בקשר עם רשטל"ג בנוגע לתוצאות הסקר שייערך.
יוסי שחף
יו"ר העמותה
על נפט גולמי ולגונה מסריחה ואל תגידו שזה לא מטריד את מנוחתכם !
נושא הנחת קו צינור נפט גולמי למפרץ אילת עלתה כבר מספר פעמים בפורומים בינלאומיים – בזמנו נעשה ניסיון ע"י המלך חוסיין להניח קו נפט למפרץ אילת – הועדה האמריקאית לאיכות הסביבה של הקונגרס שיגרה התנגדות כי את העבודה להנחת הצינור היתה צריכה לעשות חברה אמריקאית, הנושא נפל רק בגלל לחץ אמריקאי, הכנסת צינור חדש לעקבה ובניית מסוף למיכליות ענק יעלה פעם נוספת את רמת הסכנה לזיהום המפרץ, הרי מדובר בכמויות ענק של דלק גלמי וכולנו יודעים כיצד המפרץ הסגור הזה מגיב לזיהומים. אין התנגדות? כולם שותקים? איפוא המדענים שנלחמו בכלובי הדגים? איפוא כל החוקרים ששיגרו הודעות לעיתונות? ומה עם התכנית הבינלאומית לניטור של מפרץ אילת שעדיין מתבצעת בכסף אירופאי ואמריקאי – איפוא החוקרים שעוסקים בזה?
זה צינור ענק והוא יהיה כלכלי רק אם ניתן לשנע ממנו דלק למיכליות שיביאו אותו לאירופה דרך התעלה – חשבו על כך – מאות מכולות ענק באמבטיה קטנה ושמה מפרץ אילת….
שמוליק תגר (מזכיר עמותת הסביבה, ים ומדבר) – מרץ 2013
לגונת השלום לרחצה – מחדל ופתרון מעבר לפינה
כתב ד"ר יעקב דפני
מזה כמה שנים אני מבקר לעתים בלגונה המזרחית, הנקראת משום מה "לגונת השלום". הרושם המצטבר הוא שהמקום עזוב, המים מסריחים, ובוצה שחורה ממלאת את קרקעיתה. כמוני חושבים רוב תושבי אילת, שרק בודדים פוקדים אותה, ולרוב לא לשם רחצה בים. עם הקמת מפעלי ומיזמים עתירי מליונים בסביבתה היה צפוי שבעיה כה טריביאלית כמו שיפור תנאי הסביבה בלגונה והנגשתה לציבור הצמא לחופי רחצה נוחים ובטוחים תיפתר עד מהרה. מעברו השני של הגבול, נעשה פיתוח מואץ ובתכנון מוקפד נחפרה מערכת לגונות הגדולה פי עשר ויותר מזו שלנו. תמהתי מה יודעים האחרים שאנו איננו יודעים. מסתבר שהסוד הוא בהשקעת משאבים. בעקבה שואבים את המים לנקודה גבוהה המרוחקת מהים, ומשם נותנים למים לזרום חופשית אל הים, דרך מערכת של מפלים ולגונות בגבהים השונים. על המצב החמור עמדה כבר מנהלת חפח"א דקלה מור בבלוג שלה שנצטט להלן:
http://efdc-eilat.blogspot.co.il/2010_03_01_archive.html
ממקורות אחרים למדתי שהתכניות לשיפור המצב ממתינות לבית המשפט שיקבע מי אשם ואם כן מי ישלם למי על המחדל הזה. ואני חושב, שהשנים המבוזבות, ועצירת תכניות פיתוח בחוף הזה, שנותר זנוח, זועק לשמיים. זה לא טבע במיטבו, ובוודאי לא מקום שאפשר להתרווח ולהנות ממים ושמש, כמו שהתכוונו המתכננים.
כמי שעיסוקו בביולוגיה ימית, והתמקדותו בנושא סביבת החיים הטבעית של החוף הרדוד, צורם לי שבעתיים שמתעלמים מהמערכת הטבעית – מערכת הגאות והשפל – שבמחיר לא גבוה ניתן להפעילה כדי לאוורר ולקיים מערכת לגונרית עם צירקולציה ערה. בהמשך אראה כיצד אפשר לרתום את התנודות היומיות של הים כדי לעשות זאת. בעולם קיימות מערכות מורכבות המנצלות את כוחות הטבע, או לחילופין מגנות על חופים רדודים באמצעות הבנת כללי הגאות והשפל.
אני מניח, שמלומדי הנסיון שבינינו, לא ירצו להשקיע מליונים ברעיון שלא הוכח. אז אנא, עשו מדידות, הקימו פילוט ראשוני, ועשו כדי שנוכל להווכח אם רעיון זה אפשרי וישים, ואם כן לפתור את הבעייה.
שימו לב למה שנכתב בעניין זה.