סקירה ומצגת על הרי אילת,על הגיאולוגיה שלהם, סוגי הסלעים, המחצבים – מינרלים והמאובנים שמוצואים בהרי אילת. (ציטוטים מתוך הספר החדש הרי אילת, בהוצאת "יעלה" האילתית*).
מגוון סוגי הסלעים באזור אילת
אין אזור באזורי הארץ שיש בו ייצוג של רוב סוגי הסלעים המצויים בארץ. לא בכדי באים לאילת מדי שנה מאות כיתות של תלמידי בתי ספר תיכוניים וסטודנטים במדעי הטבע והאדמה לתור באזור ולהתפעל ממגוון הסלעים המתגלה עם כל פיתול במסלולי הטיולים. סוגי המינרלים השונים, כל אחד בצבע שונה, קשיות ושימושים. כדי לעשות סדר במגוון הגדול של סוגי הסלעים נמיין אותם על מוצאם והרכבם, בהמשך גם על פי גילם וחלוקתם לתצורות השונות:
מגוון של סוגי סלעים בסלע חוף באילת. כל הצילומים י. דפני
- סלעי יסוד,אוסלעי תשתית, אלה הסלעים הנמנים על הקבוצה העתיקה ביותר. באזור אילת הם מורכבים מ-2 סוגים:
- סלעי תהום (פלוטוניים, המכונים גם מַגמטים), שנוצרו בבטן האדמה מהתקררות סלע מותך (מַגמה).
- סלעי-פרץ (וולקניים), שהתקררו ממגמה שפרצה לסדקים ובחלקם הגיעו לפני הקרקע ונשפכו כלבה.
רוב סלעי היסוד קשורים בתהליך הקדום של יצירת הרים (אורוגן – orogen) . נדון בהם לפי הסדר הזה.
- סלעים מותמרים (מטמורפיים), סלעי יסוד או סלעי משקע קודמים ששינו בהשפעת חום, לחץ או שינויים כימיים את צורתם ואת המינראלים שבהם.
- סלעי משקעאו סלעי כיסוי. סלעים שנוצרו על פני השטח, או כסחף גרגרי, או כמשקע טיני, בוצי או גירני שהפך במרוצת הזמן לסלע מוצק. גם כאן מזהים שלוש קבוצות עיקריות:
א. סלעי הצבר (קלסטיים), שנוצרו מהצטברות חלקיקים מוצקים במקומות אליהם הוסעו על ידי המים או/ו הרוח (טין, לס, חול, חצץ, גושי סלע, טוף וולקני וכו' ). לקבוצה זו אפשר לכלול גם סלעים מוצקים שנוצרו מהתלכדות מרכיבים הללו, על ידי הפרשת חומר מלכד, כמו גיר, תחמוצות מתכות ומינראלים אחרים. סלעים אלה מאופיינים על ידי גודל וצורת החלקיקים הבונים אותם:
- קונגלומרט, תלכיד המורכב מאבנים בגודל של ס"מ ומעלה, שעברו התעגלות (חלוקים) או
- ברקציה (רסק אבנים) מורכבת מאבנים בגודל שונה או דומה, שלא עברו התעגלות כלשהי.
- אבן חול , העשויה גרגרי חול שגודלם 2-1/16 מ"מ. בדרך כלל מוליכה ומכילה מי תהום (אקוויפר)."חול" הקטן מגודל זה, אך גדול מאבן טין (הקטנה מ 1/256 מ"מ) נקרא סילט ומייצר
- חרסית הוא סלע משקע דק גרגר, ורוב המינרלים המרכיבים אותו הם מינרלי חרסית, שנוצרים מפירוק פצלת השדהוהנציץ בסלע היסוד. חרסיות הנוטות להתפצל ללוחות דקיקים קרויות פצלים. שני האחרונים אטומים למים ושכבותיהם צהוות מצע לאגירת מי תהום ושכבותיהם מהוות מצע לאגירת מי תהום (אקוויקלוד).
- סלעי הצבר געשיים, המלוכדים בלבה קרושה או חומר וולקני אחר.
ב . סלעי משקע כימיים. סלעים הנוצרים משקיעה כימית מתוך תמיסה רוויה:
- פחמות (קרבונטים) – גיר ונגזרותיו (דולומיט, חוואר, קרטון, קלציט-שונית)
- צורניים (סיליקטים) – צור ונגזרותיו ( שכבות צור, חלמיש בולבוסי גיר מצורר וכו')
- סלעי אידוי – הנוצרים כמשקע בעת התייבשות גוף מים:(גבס, מלח בישול, פוספוריט ועוד)
- מחצבי מתכות: תמיסות נחושת, מנגן, ברזל ועוד החודרים לתוך חומר אורגני, ויוצרים תרכיזים שלעתים קרובות הם מאובנים.
- ג. סלעי משקע ביוגניים
הן בסלעי ההצבר והן סלעי המשקע הכימיים יש לא מעט סלעים שבתהליך היווצרם הסתייעו בצמחים או בעלי חיים. אבני גיר רבות נוצרו מהתלכדות שלדי מאובנים, סלעי צור נוצרים אף הם בהשפעה ישירה או עקיפה של בעלי חיים וצמחים במקום ההיווצרות.
כמעט לכל סוג שהזכרנו כאן יש וריאציות שונות, הנבדלות בהרכב כימי, בתנאי ההיווצרות, ובהופעתם בשטח. בהמשך ננסה לאפיין כמה מהם בהקשר לתצורות הסלע וצורת הנוף שהם יוצרים.
לדוגמה: מבט על קער עמרם ממצפה עמרם
סוגי סלעים יחודיים לאזור אילת
סלעי תהום, פלוטוניים (Plutonic rocks). סלעים שמוצאם מהמגמה המותכת, לפני כ-650 מ"ש, שהתהליך התקררותה נמשך מאות שנים, מטמפרטורה של כ-1500 מעלות צלסיוס עד לטמפרטורת הסביבה, כמשך הזמן הנדרש להתגבשות המינראלים השונים בתוכו. לדוגמה נביא את הגרניט. היסודות המצויים במגמה, מתחילים להתגבש תוך כדי התקררותה, על פי טמפרטורות ההתגבשות האופייניות להם: ראשון מתגבש הנציץ (mica) – בעיקר מהסוג הכהה – הביוטיט. אלה תופסים את מקומם, אחריהם מתגבשתפצלת השדה (feldspar), שלעתים היא לבנה, חומה ואף ורודה (מיקרוקלין, אורתוקלז). אחרון מתגבש הקוורץ, שהוא לרוב שקוף – או אפור כשהוא משולב בגרניט. גבישי הקוורץ בעצם ממלאים את החלל שנותר אחרי התגבשות הנציץ ופצלת השדה (להלן נכנהה פצלת). מאחר והיסוד צורן איננו מצוי בכמויות זהות בסוגי המגמה השונים, הרי שסלעים "בסיסיים" (כך מכונים סלעים דלי צורן) מכילים מעט קוורץ, והם נוטים להיות כהים יותר. הבזלת, הדיוריט והגברו הם דוגמאות לסלעים בסיסיים, בעוד הגרניט והריוליטנחשבים לסלעים "חומציים".
מימין: דיוריט – סלע תהום המכיל קוורץ, פצלת שדה ונציץ. משמאל: אבן חול – שריד למדבר הנובי הקדום
קימוטים
לפנינו המחשה של קימוט בסלעי המשקע הגירניים. בעוד שההעתק מהווה תזוזה של גושים אחד כנגד השני, קימוטים מהווים שינוי בצורתם, מבלי לפגוע ברצף השכבות. התוצאה מותנית גם בכמה גורמים נוספים – עוצמת הכוח, סוג הסלעים (פלסטי או קשיח) ומשך הזמן של הפעלת הכוח. אותו כוח שגורם בקצב מהיר יחסית לשבירה, עשוי לגרום כשהוא מופעל בקצב איטי יותר לקימוט. צורות הקימוט הנפוצות בסלעים הן קמר וקער. הם מייצגים לרוב תנאי דחיסה והתקצרות, בו גושים שלמים של סלע (זה בולט בעיקר בסלע העשוי שכבות) מתעוותים מהמבנה האופקי ומקבלים מבנה גלי. הקימוט של הרי אילת, ובעיקר הגירניים בדרך כלל מלווה את התפתחות בקע ים המלח והערבה. הקימוט יוצר קמרים וקערים, שלעתים הם משנים את שיפועם באופן קיצוני. לעתים, חלקים מהקמר או הקער נסחפים ונעלמים ונותרות שכבות זקופות או מקומטות בכיוונים שונים.
כדאי להדגיש את ההשפעה החזקה של ההעתקה על קימוט השכבות. בקע נטפים הוא דוגמה מאלפת. כמעט לכל אורכו, הן במגע עם גוש סלעי היסוד לאורך העתק גשרון, והן מול גוש סלעי היסוד מצידו האחר, לאורך העתק שלמה, נלחצו שכבות סלעי המשקע, נתקמטו והוטו לעיתים עד כדי 90 מעלות ממצבם האופקי. כאן, על צלעות הר יואש, מטפסות שכבות של סלעי תצורת חצרה ויוצרות מצלעות בולטות, כאשר מעבר לפינה, לאורך השביל הנראה מטפס על ההר, נמצא קו ההעתק, ומאחריו, בהמשך השביל, מצויות שכבות אבן חול שלא עברו כמעט הטיה (תמונה תחתונה)
בתמונה: מימין: קימוט קיצוני הקרוי "אצבע אלוהים" ומשמאל – "מצלעות" שכבות נטויות כלפי מעלה בחריפות
מאובנים מהם
חקר המאובנים (פאליאונתולוגיה) הוא אחד המרתקים בפרקי הגיאולוגיה. הוא עוסק בעיקרו של דבר בחיפוש, איתור. שיחזור ומחקר המאובנים. תחום נוסף, שהפתח רק בעידן המודרני הוא האקולוגיה עתיקה – פאליאו-אקולוגיה. תחום זה מנסה לשחזר באמצעות סוגי המאובנים ועקבותיהן, כמו גם סימנים אחרים המצביעים על שינויים בסביבה שקרו בעבר, בין אם על ידי האקלים (פאליאו קלימטולוגיה) ובין אם כתוצאה מפעילות יצורים חיים (פלאו ביולוגיה). תקצר היריעה מלפרט אלו מסקנות ניתן להסיק מנוכחות או העדר תצורות אבן, או מאובנים בסביבת-עבר טבעית, ומה תקפותן של מסקנות אלה. אחד ה'צרכנים' העיקריים של תחומים אלה הוא מחקר הנפט והמחצבים הכלכליים.
בתמונה, מימין: חלזון מאובן מהסוג נרינאה. משמאל: מאובן דג גרם מנחל שלמה עליון
כל אלה והרבה יותר תמצאו בספר זה שכולו אזור אילת
ספר זה דן בעיקר בהרי אילת מההיבט הגיאולוגי – הרכב הסלעים הבונים את אותם ומגוונם. דרכי היווצרם ותיאור השבר האדיר שחצה את המזרח התיכון ויצר את מפרץ אילת ובקעות הערבה וים המלח.
למרות שלכאורה אין צורך להגן על נופי הדומם, לאחרונה התברר שפעילות האדם – חציבה, סלילת דרכים ואף תנועה בדרכי המדבר גורמים לנזק לא ישוער לנוף. עמותת הסביבה באילת, נותנת את דעתה לנושא זה. היא יוזמת מבצעי ניקיון במדבר, ועם גופים אחרים היא מטפלת במפגעים לשטחים המהווים לפחות בחלקם את שמורת הטבע "הרי אילת". ד"ר יעקב דפני, מראשוני חברי העמותה הלך כאן אחרי התחביב הישן שלו, ידע הגיאולוגיה וכתב כאן ספר שמסביר היטב תופעות שהציבור הרחב מתקשה להבינם. הספר "הרי אילת" יצא לאור באמצעות הוצאת "יעלה" שעיסוקה בספרי טבע ב- 2011. בספר גם נספח – 10 מסלולי טיול בהדגשה לגיאולוגיה – חידוש בנוף ספרי הטבע בארץ. הטקסט המופיע לעיל הוא מתוך הספר הזה:
* את הספר ניתן לרכוש בחנויות הספרים ובמוזיאון העירוני באילת